איך לגבות תמונות מרגע שמתחיל סשן הצילומים ועד למסירת העבודה ללקוח?

זה חלום הבלהות של כל צלם או צלמת.

אנחנו רוצים להתחיל לעבוד על התמונות של הלקוח ומגלים שהן אינן.
נאדה.
נעלמו.
מתישהו בין זמן הצילומים ועד למסירת העבודה הסופית ללקוח – כל התמונות נעלמו.
נמחקו בטעות.
נפגמו.
לא חשוב איך תקראו לזה אין לכם עכשיו את התמונות שצילמתם.
 
אין צלם אחד שנמצא מספר שנים במקצוע וזה לא קרה לו!
זה יכול להיות בטעות – שהצלם פירמט כרטיס זכרון ושכח שטרם הוריד ממנו את התמונות.
וזה יכול לקרות מכשל טכנולוגי – כרטיס זכרון פגום  שהמחשב לא מצליח לקרוא ולא ניתן להוריד ממנו תמונת.
כמובן שגם אחרי שהתמונות כבר הורדו למצלמה, קורה שחומר "אובד" – הארד דיסק שפתאום מת או קבצים שפתאום הפכו ללא תקינים.
 
כצלמים אנחנו נמצאים לא פעם בסיטואציות שלא ניתן לשחזר – בין אם זה צילום ארוע או צילום הריון.
האחריות שלנו לעשות הכל כדי שתמיד נהיה מגובים.

מה זה גיבוי?

אני אתעכב רגע על השאלה הזו, כי זה נושא שצריך לחדד.
גיבוי זה לא להוריד את התמונות ממחשב אחד ולשמור אותו על הארד דיסק חיצוני.

גיבוי זה לשמור את אותו הקובץ על שתי מדיות נפרדות.

נוהל הגיבוי אצלי בסטודיו

בשנה הראשונה שלי כצלמת גם אני נאלצתי להתמודד עם מקרה לא נעים שכזה,
אם כי למזלי זה היה בצילומי משפחה שניתן היה לשחזר.
מאז יש לי נוהל גיבויים מסודר.
אני יודעת שהוא עלול להראות קצת מוגזם, אבל לצערי כל שיטת העבודה שלי בעניין הורדת חומר למחשב וגיבויים נגזרה מלקחים שלמדתי על בשרי.
כל פעם הוספתי עוד שלב עד שהגעתי לנוהל הנוכחי שהציל אותי כבר יותר מפעם אחת.
הסיכוי שהיום יעלמו לי תמונות של לקוח מבלי שיהיה לי איך לשחזר אותן – אפסי.

4 שלבים לגיבוי תמונות:

1. גיבוי בזמן הצילום

לרוב המצלמות המקצועיות מהשנה שנתיים האחרונות יש מקום לשני כרטיסי זכרון.
אני נוהגת לשים כרטיס אחד של 16 – 32 ג'יגה וכרטיס שני של 64 גי'גה.
על הכרטיס הראשון אני מצלמת במצב RAW – L והוא הכרטיס העיקרי שלי לאותו סשן צילומים.
בכוונה אני בוחרת בכרטיס עם נפח קטן יחסית, כי אני לא רוצה לצלם יותר מסשן אחד גג שניים על אותו כרטיס זכרון.
(כך שאם הכרטיס דפוק יש לי בעיה רק בסשן צילומים אחד ולא יותר).
על הכרטיס השני אני מצלמת בפורמט של RAW-S.
הכרטיס זכרון הזה נשאר אצלי במצלמה מהרגע שהכנסתי אותו ועד שהוא התמלא לגמרי מבלי שאגע בו בכלל.
מבחינתי הוא לא קיים.
הוא שם רק בתור גיבוי אם קרה משהו לתמונות מהכרטיס הראשי.
כרטיס כזה מחזיק לי כחודשיים עד שמתמלא.
כשהוא נגמר אני מחליפה אותו בכרטיס אחר שלוקח גם לו כחודשיים עד שמתמלא.
מה שאומר שהתמונות שצילמתי על הכרטיס הראשון שמורות כארבעה חודשים במצב ראו.
לרוב בזמן הזה אסיים את העבודה מול הלקוח ואמסור לו את התמונות.
כך שלמעשה נוצר מצב שיש לי גיבוי מלא בפורמט ראו של כל התמונות מהסשן מרגע הצילומים ועד למסירת העבודה ללקוח.

2. הורדת התמונות למחשב

אני משתמשת בשני מחשבים – נייד ופיסי.
מיד לאחר סיום הסשן אני מורידה את כל התמונות למחשב הנייד (אין משמעות לעובדה שזה מחשב נייד מלבד העובדה שזה המחשב שנח לי לצורך העניין).
כלל שאני משתדלת לא לחרוג ממנו – להוריד את התמונות באותו היום ולא לחכות עם זה.
זה מונע מחיקה בטעות של כרטיס הזכרון.

חשוב כשמורידים את התמונות למחשב לעשות העברה ולא גזור והדבק.
ככה אם מסיבה כלשהי המחשב נכבה/נפל באמצע ההעברה התמונות ישארו על כרטיס הזכרון.

על המחשב הנייד אני עושה את כל העריכה הראשונה שלי בלייטרום.
כשסיימתי עם הלייטרום אני ממירה את כל התמונות מ raw ל- jpg

בשלב הזה אני מעתיקה את כל התמונות ג'ייפג ומעבירה אותן למחשב הראשי שלי – הפי.סי.
 
מה שאומר שלמעשה נוצרו לי שני העתקים של התמונות ג'ייפג על שני מחשבים שונים.
ויש לי גם שני העתקים של הקבצי ראו – אחד על המחשב ושני על הכרטיס זכרון שמשמש לגיבוי.

3. גיבוי תמונות על המחשב הראשי

כל הקבצים במחשב הראשי שלי מגובים בשתי דרכים:
1.mirror– חוץ מכונן C יש אצלי כונן נוסף עליו אני שומרת את כל קבצי העבודה.
הכונן הזה נקרא E והוא למעשה שני כוננים.
שני הארד-דיסקים שקיימים אצלי בתוך המחשב וכל קובץ שאני מעבירה אליהם נכתב על שניהם בו זמנית.
מבחינתי הם מתקיימים ככונן אחד שנקרא E, אני לא רואה אותם במחשב כשניים , אבל בפועל את כל החומרים יש לי כפול.
אם הארד דיסק אחד הלך פתאום מסיבה כזו או אחרת, כל המידע ישמר על ההארד דיסק השני.
 
2. מאחר ואני כאמור פריקית של גיבויים ואני יודעת שעדיין יכול להיות ששני הכוננים יפסיקו לעבוד בו זמנית (מנפילת חשמל או כל דבר אחר), אני מגבה את התמונות גם לענן.
כדי שזמן הגיבוי יהיה סביר אני מגבה רק תמונות ג'ייפג וזה מספיק כי כאמור את כל הראו כבר יש לי מגובה בשני העתקים (על המחשב ועל הכרטיס זכרון).

4. שמירת התמונות לאחר מסירתן ללקוח

לאחר שסיימתי את העבודה על התמונות של הלקוח אני מעבירה את כל הספרייה של הלקוח לספרייה נפרדת על המחשב הראשי שלי.
במקביל אני מעבירה גם את התמונות לכונן דיסקים חיצוני למחשב.
כך שבעצם ברגע הנתון הזה הקבצים יושבים על שלוש מדיות – מחשב, כונן חיצוני וענן.
הם נשארים על המחשב עד שנגמר בו המקום.
זה לוקח בערך שנה ואז אני מוחקת אותם והם נשארים לי רק על הכונן החיצוני.
למעשה זה כבר לא גיבוי כי הם נמצאים רק על מדיה אחת ולא שתיים.
אבל שנה אחרי שמסרתי כבר את העבודה ללקוח אני שלמה עם זה שהקבצים כבר לא יהיו מגובים.

ולמרות כל התהליך הזה אני לא מתחייבת לשמירת גיבויים של עבודות שנמסרו ואני מעדכנת תמיד את הלקוחות שהאחריות לשמירת התמונות שנמסרו להם היא שלהם בלבד.

כאמור אין צלם שלא נתקל בבעיה הזו
לפחות פעם אחת בקריירת הצילום שלו
(לפחות אם היא היתה מספיק ארוכת שנים 🙂
מנסיון אישי שלי, מאז שאני עובדת לפי השלבים שפירטתי פה,
לא קרה שלא הצלחתי לשחזר חומרים בשעת הצורך.



מכירים צלם או צלמת שזה רלוונטי להם?
שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

יש לכם שאלה נוספת?
השאירו תגובה למטה ואשמח לענות

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.